בנימין פרינבוך



"שמי בנימין פרינבוך. נולדתי ב- 19/7/1948 בגרמניה, בעיירה בשם 'לכפלד'. (העיר שהייתה הכי קרובה לעיירה זאת הייתה העיר דיסלדורף שעדיין קיימת כיום.) לכפלד הוקמה על ידי  החיילים האמריקאים בסוף מלחמת העולם השנייה. העיירה שמשה מקום איסוף ומגורים ליהודים ששרדו את מחנות ההשמדה. העיירה נהרסה כליל מספר שנים לאחר שהוקמה, אחרי שכול היהודים שחיו בה התפזרו באירופה או עלו לארץ ישראל.  לאבי קראו יוסף פרינבוך, הוא היה חייט ועבד קשה לפרנסתו. לאמי קראו חנה פרינבוך, היא הייתה עקרת בית. יש לי אחות יוכבד, ואח ששמו יהודה. הם נולדו במהלך המלחמה, בזמן שהורי ברחו מפני הנאצים. אחותי יוכבד נולדה בפולין, אחי יהודה נולד ברוסיה, ואני נולדתי בגרמניה כשהורי שבו אליה לאחר המלחמה.



סבא מימין עם אחיו יהודה

ילדות: "עליתי לארץ ישראל בשנת 1948, השנה בה נולדתי.  כשנולדתי המיילד אמר לאימא שלי שיש לי הרעלת דם קשה, ואני עלול למות תוך כמה ימים אם אני לא אקבל תרופות מיוחדות שלא היה ניתן להשיג בזמנו. האפשרות היחידה הייתה שהרופא ייקח דם מאימא שלי, ואני אקבל את הדם הבריא שלה והיא את הדם שלי. ככה זה נמשך מספר שעות עד שהחליפו לי את כל הדם המורעל בדם בריא. בזכות זה אני נשארתי בחיים. גדלנו בבית עולים בפרדס חנה באוהל גדול שבו גרו עוד מספר משפחות. כשהייתי בן 4 ,בשנת 1952 ,נסגר בית העולים (המעברה) בפרדס חנה, והעבירו את כל המשפחות מאוהלים לבתים בנויים בגבעת אולגה. גרנו ברחוב קדימה מספר 26 שזה היה הרחוב הראשון שבנו בגבעת אולגה. כשבאנו לגור שם בנו את הקומה השנייה מעלינו. כל בלוק היה בנוי משתי דירות בקומה  תחתונה,  ומשתי דירות בקומה העליונה. משפחה בכל בלוק. קבלנו דירה של חדר וחצי שם גדלנו 5 נפשות עד סוף שנות השישים, ואז ועברנו לחדרה."







סבא מימין עם אחיו יהודה

"בבית בחדרה הייתה לנו חצר מאוד גדולה ששם גידלנו תרנגולים, ברווזים, עז וכלב גדול בצבע לבן ששמו היה "עזה". לא רחוק מהבית היה אזור מכוסה כולו בצמחייה שיחים ועצים עד לחוף הים שם נהגנו לשחק בכל מיני משחקים כמו מחבואים, רוגטקות, רובים עם גומיות וכו'. כשהלכתי לגן בגיל 4 אני זוכר שהיו 3 גננות. בגיל 6 הלכתי לבית ספר " עמי שב" ולמחנכת שלי קראו שרה ולמנהל קראו רפאל. למדתי שם עד גיל 14 ואז הלכתי לתיכון."

בר מצווה: "כשהייתי בן שלוש עשרה חגגו לי בר מצווה בבית. היינו קצת אנשים רק מהמשפחה הקרובה מאוד, זו הייתה חגיגה צנועה. אחרי שסיימנו לחגוג הלכתי לבית כנסת ועליתי לתורה. אני זוכר שההורים שלי קנו לי מתנת בר מצווה, שעון.
נעורים

סבא הילד האמצעי עם משפחתו

כשסיימתי בית ספר יסודי בגיל 14התחלתי לעבוד בתחום החשמל ולמדתי פעם בשבוע בבית ספר לחשמל בכפר ויתקין שניקרא: "בית ספר נעורים". בשאר הימים עבדתי. יחד עם זאת שעבדתי הייתי פעיל מאוד בתנועת הנוער העובד והלומד, שימשתי כמדריך לנערים צעירים ממני ועשינו להם פעיולויות שונות כמו חוגים וטיולים. בגיל 16 יצאתי לקורס מדריכי נוער בבית ברל ליד כפר סבא למשך שנה. כשסיימתי את הקורס המשכתי בפעילויות של הנוער העובד עד לגיוס לצבא בגיל 18. הוצאתי רישוין נהיגה באופנוע, ולפני הצבא הוצאתי רישיון נהיגה גם במשאית.

סבא עם סבתא בתקופת החברות

סבא בנעוריו

צבא היכרות ונישואין
התגייסתי לצבא אחרי שירות צבאי של שנה בחולית ליווי של אלוף פיקוד המרכז דאז רחבעם זאבי שכינויו היה "גנדי". לאחר שנתיים של שירות צבאי אחת הפקידות ביחידה הכירה לי את החברה שלה זהבה והתחברנו. יצאנו ביחד ובשלב מאוחר יותר זהבה גם גויסה לצה"ל והיא שירתה שנתיים. לאחר שהשתחררה החלטנו שאנחנו מתחתנים.

סבתא וסבא בחתונתם

התחתנו ברבנות בגבעתיים. לא עשינו אירוע כי היינו חייבים לטוס להולנד בגלל שאבא של זהבה היה חולה. חשבנו להישאר ולחיות בהולנד אך לאחר מספר חודשים התגעגענו למשפחה לחברים למזג אוויר ולשמש. בסופו של דבר החלטנו לחזור לארץ. 

סבא עם אשתו וילדותיו

משפחה ועבודה
נולדו לנו שלוש בנות: ליאת, שירי ורוית. אני עבדתי בחשמל מספר שנים בשנת 1977 התגייסתי לשירות בתי הסוהר, עברתי קורס קצינים ומלאתי מגוון גדול שלתפקידי פיקוד ומטה, כגון: קצין מודיעין, קצין בטחון, סגן מנהל בית סוהר, מנהל בית סוהר, ראש מחלקת בטחון ומפקד מחוז הצפון ומרכז. תוך כדי התפקידים יצאתי ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטת " בר אילן" ולמדתי בלימודי פיקוד ומטה בבית ספר של משטרת ישראל. מאוחר יותר יצאתי ללימודים בצה"ל במכללה לביטחון לאומי. סיימתי את הלימודים ותואר שני באוניברסיטת חיפה. יחד עם כל התפקידים והלימודים גדלנו וחנכנו וחיתנו את שלושת בנותינו.
 סיום לימודים

סבא לוחץ את היד ליצחק רבין בסיום לימודיו

כשסיימנו ללמוד במכללה לבטחון לאומי נערך טקס גדול בנוכחות ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, שר הביטחון שחק ליבקין ועוד אורחים מכובדים. בטקס  מפקד המכללה וראש ממשלה העניקו לכל חניך מסיים תעודת סיום וסיכת בוגר מב"ל (מכללה לבטחון לאומי), בלחיצת יד של כל האורחים המכובדים בניהם יצחק רבין. עם סיום הלימודים חזרתי לעבודה כמנהל בית סוהר רמלה ולאחר מספר שנים קיבלתי את תפקיד מפקד מחוז המרכז. אחרי מספר שנים פרשתי לגמלאות.
גמלאות
בגיל 52 קיבלתי התקף לב כשהייתי אצל חברים,הרגשתי סחרחורת, כאב ראש ובחילה ולבסוף איבדתי את ההכרה.החבר שלי שהיה לידי הזעיק טיפול נמרץ ואני התעוררתי בבית חולים הלל-יפה בחדרה והתברר לי שעברתי התקף לב קשה והכניסו אותי לחדר צינתור ושם צנתרו אותי ולבסוף עברתי ניתוח מעקפים-ניתוח לב פתוח. כיום אני בן 65 גר עם אישתי זהבה בחדרה ויש לנו תשעה נכדים. אישתי ואני נוסעים הרבה מאוד לחו"ל ואוהבים לצאת לנוח בים המלח. פעם בשנה אנחנו מזמינים את כל המשפחה לים המלח. בחופשות הנכדים ישנים אצלנו ובשאר הזמן אנחנו באים לבקר כל בת פעם בשבוע.

 

סבא איתי ועם אחותי התאומה אריאל